כפסע מניצחון

קיצור תולדות השבב -

המעגל המשולב (IC - Integrated Circuit) הומצא בקיץ 1958 ע"י ג'ק קילבי. יחד עם המצאת הטרנזיסטורים, שהפכו לנפוצים יותר בתחילת שנות ה-50, ויחד עם המצאת "התהליך המישורי" (Planar Process) ע"י ג'אן ארני שהייתה הצעד הראשון אל תהליכי הייצור של היום, התאפשר ייצור המוני של מעגלים משולבים, שבבים. 

בשנת 1959, רק שנה אחרי המצאת הIC קיבלה מעבדת המכשור של MIT את השבב הראשון שלה, תוצרת TI (Texas Instruments).

בתמונה – המעגל המשולב הראשון שהמציא ג'ק קילבי. 

מקור-ויקיפדיה

הקומוניזם מנסה להתאים את עצמו לחדשנות - 

עם עליית טכנולוגיית המוליכים למחצה, על רקע המלחמה הקרה וההבנה שטכנולוגיית המעגל המשולב תהווה גורם מכריע בעימות אפשרי עתידי, הגיבה ברית המועצות במדיניות העתקה של הטכנולוגיה. עילית הסטודנטים של ברית המועצות נשלחו לאוניברסיטאות היוקרה בארה"ב על מנת ללמוד על ההמצאה החדשה, ולייבא את הטכנולוגיה מהניכר אל אמא רוסיה.

כבר באותה השנה גברה ההבנה (ע"פ דוח של הCIA מ1959) שהטכנולוגיה האמריקאית מקדימה את זו הסובייטית בשנתיים עד 4 שנים בלבד.

בתמונה – הSN51 של Texas Instruments. אחד הICs הראשונים שנוצרו ואחד הראשונים שגם הועתקו ע"י הסובייטים

המדענים מברית המועצות, על אף התרעמותם, שקדו על העתקת הטכנולוגיה האמריקאית. שבבים אמריקאיים נחקרו לעומק תחת מיקרוסקופים סובייטים. ברית המועצות הרכיבה שרשרת פיקוד, ייסדה חברות קש במדינות צד שלישי לצורך ייבוא טכנולוגיית אופטיקה וכימיקלים ואפילו הקימה עיר, זלנוגרד - הכל מסביב למאמץ העתקת הטכנולוגייה האמריקאית – למרות הכל, נשארה הטכנולוגיה הסובייטית תמיד צעד אחד מאחור.

בתמונה – אחד השבבים שפותחו ע"י אנגסטרם הרוסית (משנת 1989), אשר המטה שלה יושב בזלנוגרד – עמק הסיליקון הסובייטי. אנגסטרם הכריזה על פשיטת רגל בדצמבר 2024.

איפה הייתה הטעות הסובייטית?

ההשקעה הכבירה של ברית המועצות בהעתקת הטכנולוגיה שללה מהמדענים שלה, שהיו מוכשרים בדיוק כמו עמיתיהם האמריקאים, את המשאבים הנדרשים בפיתוח הטכנולוגיה חדשה. מעגלים קיימים נחקרו והועתקו, אך מעגלים חדשים לא הומצאו – כל המאמצים הושקעו בהעתקה, על פני פיתוח.

ברית המועצות גזרה על עצמה להישאר תמיד שנתיים עד 4 מאחורי הענק האמריקאי.

חילופי משמרות

כמו אז, גם היום. כאשר את תפקיד ברית המועצות משחקת סין.

מדיניות ההעתקה הסינית התחילה בעשור השני של המילניום הנוכחי עם מפתחי תוכנה סיניים שמעתיקים אפליקציות מצליחות אל השוק הסיני. כמו אז, גם היום, הממשל הסיני משקיע מיליארדים על גבי מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות מוליכים למחצה, החל מכלי EDA ייעודיים (Electronic Design Automation – כלי תוכנה אשר הכרחיים לפיתוח שבבים), וכלה בטכנולוגיות ייצור סיניות המפותחות בחברת SMIC.

בתמונה – מטה SMIC בשנגחאי

כפסע מניצחון

אלא שכמו ברית המועצות, תמצא עצמה הרפובליקה העממית של סין במרדף אחרי הזנב של עצמה. כלי הEDA נדרשים לפיתוח מתמיד והולכים יד ביד עם טכנולוגיות הייצור אשר מתפתחות במהירות בניסיון לעקוב אחרי חוק מור שהולך ותופס עלינו פער. טכנולוגיות אריזה חדשניות מצריכות הסתכלות נבונה על תהליך הפיתוח וכן תהליכי ייצור סיליקון דורשים פיתוח אלגוריתמים חדשים ופתרון בעיות חדשות שלא היו בדורות הקודמים.

ניסיון ההעתקה הסיני ישמור עליה, כפי ששמר את ברית המועצות, במרחק שנים ספורות מהטכנולוגיה המערבית. תמיד במרחק נגיעה, אבל אף פעם לא ממש שם.

כמו ברית המועצות, כך גם סין, מנסה להתגבר על קשיי טכנולוגיית הייצור שלה. לאחרונה דווח כי סין תשקיע כ37 מיליארד דולר בניסיון לפתח טכנולוגיית EUV (הנדרשת עבור תהליכי ייצור מתקדמים). ע"פ הצהרותיה של סין, מכונת ליתוגרפיה ראשונה תכנס לשלב ניסויי עוד השנה (2025).

הטכנולוגיה המערבית המקבילה, תוצרת ASML ההולנדית, היא פרי תהליך אינטגרציה מורכב ביותר בן עשרות שנים בו לוקחות חלק מעל 5000 חברות מכל רחבי העולם. את תהליך זה מנסים לפתור הסינים באופן דומה לזה שעשו הסובייטים, ע"י עקיפת החרם עם חברות קש ומדינות ניטרליות.

בתמונה – מכונת EUV של ASML. כל מכונה כזו היא בגודלו של אוטובוס. מורכבת מחלקים המובלים על גבי 40 קונטיינרים, שלושה מטוסי מטען ו20 משאיות.

מאז שנכנס טראמפ לבית הלבן, אמריקה הקשיחה עמדות מול הסינים. חרם השבבים וטכנולוגיות המוליכים למחצה שהיה קיים עוד מימי ביידן נכנס להילוך גבוה יותר. תגובתה של סין למצב בו היא אינה מצליחה לשים ידה על טכנולוגיות מהשנים האחרונות ולהעתיק אותן (כפי שעשתה עד היום) עשויה להיות השקעה כבירה נוספת, אך הפעם לא תופנה ההשקעה להעתקה, אלא לפיתוח טכנולוגיה סינית עצמאית חדשנית. מבנה השוק הסיני מאפשר השקעות ממשלתיות ענקיות, כאלה שהמערב הדמוקרטי והקפיטליסטי לא בהכרח יכול לאפשר משום שלא בהכרח יתכתבו עם רצון הבוחר.

וכך, עשוי להתפתח אקוסיסטם סיני עבור תחום המוליכים למחצה, מה שבסופו של דבר ישים סוף להובלה האמריקאית-מערבית בת עשרות השנים בתחום.

אז אולי ג'נסן מעוניין לשמור על הדו"ח הבא של אנווידיה בטווח התחזיות, אבל הוא אינו טועה. ריסון תעשיית השבבים ומניעת טכנולוגיות אגרסיבית מסין (ממש ביום כתיבת שורות אלו דווח שיוגבל ייצוא כלי EDA לסין) עשויה לדחוף אותה לפתח בעצמה טכנולוגיות חדשות, שיבססו את מעמדה הטכנולוגי בעולם עוד יותר, מה שבתורו יגרום גם לטכנולוגיה לא סינית להשתלב בשוק הסיני. כל זה יוביל בסופו של דבר לאבדן ההובלה האמריקאי בשוק הסמיקונדקטור בפרט וה-AI בכלל.

בכתיבת הפוסט הזה נעזרתי והתבססתי רבות על הספר "מלחמות השבבים" מאת כריס מילר. מומלץ לכל סקרן או סקרנית ובגדר חובה לכל אנשי ונשות המקצוע.